לשחרר את הדאגה בעזרת הדמיון

לשחרר את הדאגה.. מכרסמת בשיטתיות כל חלקה. מחלחלת לכל פינה וחודרת לכל תא. ככה היא דאגה, ארורה מעצם יסודה הילוכה כזה. מתחפשת בקלות, משתנה וגדלה ופורצת גבולות כמו מפלצת מעופפת בגלימה שחורה – ומכוערת.

דאגלשחרר את הדאגהה

מה יש בה בדאגה שמדירה שינה, שמקננת בתוך הנפש ולא מרפה. האם מתחברת ישר לבת בריתה הראשונית המחפשת, ומוצאת בקלות – את מקום הוולדה. זו בדיוק אותה דאגה, רק כשהייתה קטנטנה – כשרק נולדה. עוד לא היה לה גודל עוד לא היה לה משקל זערורית הייתה שם, כשנולדה. מעניין, מה נהיה שגרם לה להיות כולה – דאגה? מה היה חסר לה אז? כשעוד לא הבינה ועוד הייתה בבראשיתה? הייתה ממש בשלב התהוותה, מה היה חסר אצלה שלו היה לה זאת? הייתה מרגישה טוב עם עצמה לגמרי בטוחה ורגועה ושמחה והדאגה הייתה נודדת ממנה והלאה. למה הייתה זקוקה שם כדי להרגיש אחרת? עוד לא היו לה מילים כי רק התהוותה, שם כשהייתה אף עוברית. מי שם דחה אותה? מי פחות רצה? הרי זה מעליב שלא אוהבים ורוצים אותך…מי התלבט וחשב אולי לסלקה? רק אבא האמין בה שטוב שנוצרה, אמא התלבטה והתלבטה והיססה וחשבה אולי כן ואולי לא? ובינתיים חלחלה לה הדאגה וההיסוס וחוסר הביטחון והאי שקט… ותפשה מקום והתמקמה וגדלה עם הגוף והנפש והעלתה בשר וכך כשהדאגה חלק ממנה מיום התהוותה.

מה יש בה בדאגה? ממה עשויה? יש בה מן הספק מן הלא ידוע של מה יהיה מחר והלאה? חסרה בה שליטה ובודאי ביטחון ואהבה ורצון לחבק וקרבה כי יש בה הרבה מן הדחייה וחוסר הקבלה.

דאגה – להיות אהובה

אז מה צריכה דאגה כזאת לדעת כדי שתרגיש אחרת ותוותר על הדפוס שמושרש אצלה וכל כך מקשה עליה? צריכה לדעת, שאוהבים אותה ושהיא אהובה על הוריה! חייבת לדעת שאמא ואבא אוהבים אותה כל הזמן וללא תנאי! צריכה לדעת שאמא ואבא ביחד הם! עושים ביחד, מחליטים ביחד, עוברים ימים קשים ביחד וימים טובים והחשוב מכל ש…כל הזמן ביחד! צריכה לדעת שהם אוהבים מעריכים ומוכירים ומסכימים אחד עם השני. צריכה לדעת שהם רוצים ואוהבים להיות ביחד והיא – תוצר אהבתם. זה תמיד מרגיש כאילו יש לה רק רגל אחת והשנייה קצת צולעת ובאה אחריה.

לשחרר את הדאגה

להיות אהובה משמע, להיות רצויה לאמא ואבא שמאחדים כוחות גם אם הגיחה לעולמם בהפתעה! ונשאלת השאלה? היכן כאן הביטחון בתוך כל השמחה מעניין שנשכח לרגע… אפשר לשאול אצל הדאגה האם רוצה וצריכה משהו מהביטחון? אומרת הדאגה: שצריכה לדעת שלאמא יש את הביטחון להתמודד עם מה שבא? שהולכת זקופה ומתמודדת. צריכה לדעת שאמה מקבלת את ההיריון באהבה ורוצה אפילו לרקוד עם אבא משמחה ולדעת שעוד מעט תפגוש אותה ותהיה לה לבת נהדרת. ושלא חשוב מה ואיך צריכה לדעת שיהיה בסדר! שככה או אחרת, יהיה בסדר! זה מרגיע ומאפשר לדאגה להשתחרר וללכת, למקום שצריכים אותה יותר.

שלכם,
איריס טנא
מנחה ומטפלת