לביישנים באהבה – חלק א'

לביישנים באהבה

ביישנים לכאורה דומים הם אך בעצם כל כך שונים. יש אנשים ביישנים שממעטים לדבר כשיושבים בתוך קבוצה, בצד ובמקום שאינם מכירים יעדיפו אולי לצלם או לצאת לעשן בחוץ ובכך, להסתכל ולחוות את האירוע מהצד ולא לקחת בו חלק פעיל. כאלו הם הביישנים, מתקשים להציג את עצמם וברוב המקרים ידברו על אחרים, ויתקשו לדבר על עצמם. אולי מרגישים פחות בטוחים אולי עסוקים באיך נראים בעיני האחרים? האם מעריכים או אוהבים אותם מספיק? האם הם "שווים"? וכו'. בעצם, לו היו יכולים היו רוצים להיות "מסמר הערב" אך, אין להם מושג איך עושים זאת? ביישנים, ככה הם הכתפיים קצת שמוטות ושפת הגוף משדרת היסוס.

 

ביישן המוזמן למפגש חברתי או מקצועי ואף יזכה להתייחסות מצד אחד ה"כוכבים" של האירוע שיחמיא לו על הצלחתו בתחום מסוים…על מראהו… וירפד היטב את מעגלי האגו שלו, יאהב את הביישן אולי אף יחבק אותו וירעיף עליו מחמאות. ברגעים אלה כמו עוף החול יקום ויישר את גבו ויהפוך ל"אריה" שיש לו במה ומוכן לעוד ועוד מחמאות שירעיפו עליו ללא הרף. ברגע שקבל את ה"בוסט" מבחוץ את ההערכה ולעיתים אף הערצה יקבל "אוויר וגוף" ויעוף …וכך יתהלך גאה ומרוצה מעצמו, אושר ואהבה יהיו מנת חלקו מעצמו ומהמעמד וירגיש "מלך העולם"…כולם בכף ידו!

 

נשאלת השאלה האם הביישנות היא רק סימפטום או שבעצם מדובר כאן ביהירות ?
אין ספק שמדובר במשאבים שהיו חסרים כמו בטחון בעצמו, אהבה לעצמו ומחשבה ש"מגיע לי להרגיש טוב ולהינות מעצמי וממי שאני יום אחרי יום"…או במילה אחת פרגון והערכה עצמית. דפוס כזה של ביישנות חובק בתוכו את הרצון לבלוט אך חסר את המשאבים. ביישנות כזו מתבטאת במופנמות, סגירות וקדרות. מתקבל הרושם של נשיאה בנטל אין סופי, שפת הגוף נכרת בכתפיים שמוטות, גרירת רגליים, כבדות ותחושה שהאדם הוא הקורבן של עצמו.  אדם כזה אין בו את היכולת ליצר את המשאבים בעצמו להשגת מטרתו אלא תלוי בסביבה שתגיש לו ורצוי במינונים גבוהים את אהבתה. התהליך מתקיים מבחוץ פנימה ורק כך יוכל להרגיש "שלם" שמח ומרוצה מעצמו. וכשהשיג את אותה הערכה מתפשט חיוך על פניו, שפת הגוף משדרת בטחון, הכתפיים מתיישרות והופך לגבוה יותר. החיוך השמחה והאהבה ממלאים את פניו ותחושה של קלילות וחופש שורה עליו, לזמן…

 

הראיתם ביישן מ"זן אחר" שהוא צנוע, כיצד תזהו אותו? כשפגשת אותו יחייך אליך ישאל לשלומך בקלילות ויקשיב לתשובה אכן, מתעניין בך! ולעולם לא יכביד עליך בדאגותיו. יכול לשתף אותך במשהו שמטריד אותו אך לזו נדרשת פגישה ארוכה יותר, שמאפשרת קרבה ושתוף ואז, יוכל לספר גם מה מטריד אותו. הביישן הצנוע יודע מי הוא, מה הערך שלו בעיניו ומרגיש בדר"כ בטוח בעצמו כך שאין לו צורך ב"אישור" חיצוני שאוהבים אותו, שמעריכים את פועלו ואותו בכלל. הוא יודע בהחלט מה הוא שווה מכיר בכישוריו יודע מה הוא אוהב! מה טעמו! וברוב המקרים יודע את דרכו ומוביל את עצמו אל המטרה בביטחון.

 

עם זאת, מתמודד לעיתים גם עם מצבים מורכבים שהחיים מזמנים…אך, הדגש הוא על מתמודד יש לו תמיד את עצמו ל"חבר" משם הוא שואב את המשאבים כמו בטחון, אהבה, קבלה וחיוך פנימי, שסומך על עצמו שיתמודד ויצליח בנקודת זמן קשה זו. (התהליך מתקיים מבפנים החוצה) לכן אדם צנוע ייטיב להגיב היטב במצבים משתנים, למשל במעבר לתפקיד אחר בעבודה, יתארגן לו הברנש במקומו החדש, יתמקם במשכנו וכשתפנה אליו בכתובתו החדשה, יענה ברצון לבקשתך לפוגשו בתוקף תפקידו ואף יקל עליך באומרו "תראה אני לגמרי פנוי היומן שלי ריק, עוד לא עשיתי כלום?!…"

אם זו אינה צניעות, צניעות מהי??