דמיון מודרך לשליטה

דמיון מודרך לשליטה

אהבה לילד, אהבה לבן זוג, להורה, לחבר למשהו יקר שאנחנו פשוט אוהבים יש לנו ויש לנו… אהבה לכוווולם. ומה על אהבה לעצמנוזו שנגישה ונמצאת בשליטתנו יום אחרי יום…

אם באהבה עסקינן, שימו לב עד כמה אנחנו אוהבים לשמוע ולקבל מחמאות, וחלק מאתנו אף שבוי בקסמן של המחמאות. כאילו מחכים שהגננת או המורה יאמרו לנו יפה, נהדר…  יש אנשים שפשוט תלויים במחמאות אלה. שמחים ומרגישים טוב עם עצמם, כשנאמרות והגרוע מכל: שסובלים כשלא נאמרות!

 

הבוסטר

מחמאות מטבען, בדר"כ נעימות לשומע, אך אנשים שמאבדים משהו מערך עצמם, מהביטחון שלהם במי שהם ומשמחת החיים שלהם, בעצם יוצרים דפוס של תלות, ההופך לטבע שני כאילו, ל"חיות בשביל המחמאה הבאה". ואכן, ברגע שמושמעת מחמאה כזאת מבחוץ… כמו: "אתה לא משתנה" "את נראית צעירה תמיד"  "אתה הולך אחורה בשנים" "איזו חתיכה" וכדומה… כבמטה קסם, מזג האוויר האישי משתנה… החזה מתמלא, הלב פועם בחוזקה, הגב מזדקף ותחושת ה"ערך העצמי" מקבלת את הבוסטר שלה…  רגעים של חשיבות עצמית בדיוק כמו אותו ילד בגן שהגננת שבחה אותו… מתמלאים בגאווה ובערך חשיבות עצמית…

 

החיבוק

כעת, תארו לעצמכם עד כמה פשוט יכול להיות לו יכולנו לתחזק את התחושה מתוך המערכת הפנימית שלנו מתוך, מי שאנחנו כעת ולדעת, שזה מגיע לנו לאהוב את עצמנו, וזו זכותנו מלידה להיות אהובים בדיוק כפי שאנחנו עכשיו.

איזו הקלה הייתה מושגת ברגע כזה ופתיחות של עצמנו ובטחון במי שאנחנו, בתחושה של שלימות  המבעבעת ברגעים אלה מתוכנו. איזה רוך וקבלה היו מציפים אותנו, ופשוט נעים היה לנו בתוך עצמנו. אז, לאלה המאמינים שמגיע להם, אפשר לעמוד מול המראה, ככה סתם ולהתחבק  עם עצמנו…ולהגיד לנו מילים טובות…

יש כאלה שהפכו זאת  להרגל וכבר מתחבקים, מידי בוקר!

ובזה, איש לא יכול לגעת, זה שלנו מהבית!

 

שלכם,
איריס טנא
מנחה ומטפלת בדמיון מודרך ו-NLP